חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג –2002

 

 

פרק א' – הגדרות

 

 

בחוק זה –

1.

הגדרות

לרבות מי שמחזיק בכלב דרך קבע;

"בעליו של כלב" -

 

 

גזע שהשר , באישור הוועדה, קבע לגביו בתוספת שהוא גזע מסוכן;

"גזע מסוכן" -

 

 

ועדת הכלכלה של הכנסת;

"הוועדה" -

 

 

מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מי שהוא הסמיך לענין חוק זה כולו או מקצתו;

"המנהל" -

 

 

כל אחד מאלה:

"כלב מסוכן" –

 

 

כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך נשיכה שגרמה לחבלה;

(1)

 

 

 

כלב השייך לגזע מסוכן;

(2)

 

 

 

כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן וקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיסיות לאלו של כלב השייך לגזע מסוכן;

(3)

 

 

 

מיתקן שקבעה רשות מקומית, באישור המנהל, לאחזקת כלבים, לרבות מאורת בידוד כמשמעותה בסעיף 3 לפקודת הכלבת;

"מאורת הרשות" -

 

 

משרד הבטחון ויחידות סמך שלו, צבא הגנה לישראל, או מוסד אחר הפועל למטרות בטחוניות ששר הבטחון אישרו לענין חוק זה, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

"מערכת הבטחון" -

 

 

עובד הרשות המקומית שמינה, לענין חוק זה, ראש הרשות המקומית בהסכמת הרופא הווטרינר העירוני;

"מפקח" -

 

 

מרכז רישום ארצי שהוקם לפי הוראות סעיף 7;

"מרכז רישום" -

 

 

פקודת הכלבת, 1934 [1];

"פקודת הכלבת" -

 

 

כהגדרתו בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991[2];

"רופא וטרינר" -

 

 

רופא וטרינר שהוסמך כפי שקבע השר;

"רופא וטרינר מוסמך" -

 

 

כהגדרתו בפקודת הכלבת, ובלבד שהסמכויות לפי חוק זה יהיו מסורות לרופא הווטרינר העירוני לגבי כלב שבעליו מתגורר דרך קבע בתחומי הרשות המקומית שמינתה אותו, או לגבי כלב המצוי בתחומי אותה רשות מקומית;

"רופא וטרינר עירוני"-

 

 

רשיון להחזקת כלב שהנפיקה הרשות המקומית שבתחומה מתגורר, דרך קבע, בעליו של הכלב;

"רשיון" -

 

 

שר החקלאות ופיתוח הכפר.

"השר" -

 

 

 

פרק ב' – החזקת כלבים ורישומם

 

לא יחזיק אדם כלב שגילו עולה על שלושה חודשים, אלא אם כן ברשותו רשיון בר תוקף להחזקת הכלב, שניתן לפי חוק זה.

(א)

2.

חובת רישוי

 

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על החזקת כלב במיתקן מוגן כהגדרתו בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994[3] (להלן – מיתקן מוגן).

 

(ב)

 

 

רופא וטרינר עירוני יתן לבעליו של כלב, לבקשתו, רשיון להחזקת כלב לפי הוראות חוק זה, ובלבד שהתקיימו התנאים לפי הוראות סעיף קטן (ג), ורשאי הוא לסרב לתת רשיון, וכן, בכל עת, לקבוע לרשיון תנאים, לשנותם או לבטלם.

(א)

3.

רשיון

רשיון לפי סעיף קטן (א) לא יהיה בר תוקף אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(ב)

 

 

שולמו האגרות שנקבעו לפי הוראות חוק זה;

(1)

 

 

 

הכלב מסומן לפי הוראות חוק זה;

(2)

 

 

 

הכלב מחוסן לפי הוראות פקודת הכלבת.

(3)

 

 

 

השר יקבע את דרך מתן הרשיון, ורשאי הוא לקבוע -

(ג)

 

 

תנאים למתן הרשיון, ובכלל זה:

(1)

 

 

 

דרישת גיל מינימלי לגבי בעליו של כלב, ויכול שתהיה שונה לפי סוג הכלב, גזעו או גודלו;

(א)

 

 

 

 

אי הפרת תנאים ברשיון קודם שניתן לבעליו של הכלב לגבי אותו כלב או לגבי כלב אחר;

(ב)

 

 

 

 

לגבי כלב מסוכן  – חובת ביטוח צד שלישי כנגד פגיעות לגוף ולרכוש העלולות להיגרם על ידי הכלב; קבע השר חובת ביטוח כאמור, לא יינתן רשיון להחזקתו של כלב מסוכן לפי חוק זה, אלא אם כן הוצגה תעודת ביטוח כדין, ורשאי השר, באישור שר האוצר, לקבוע הוראות להסדרת חובה זו ובין היתר לענין חובת מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח התשמ"א – 1981[4] לבטח בביטוח כאמור;

(ג)

 

 

 

 

שיקולים נוספים שעל הרופא הווטרינר העירוני לשקול בבואו לתת רשיון, ובכלל זה, הרשעות קודמות של בעליו של הכלב בעבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן אין הוא ראוי להחזיק כלב, לרבות עבירות לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994, או לפי סעיפים 338(6) ו –451 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977[5] (להלן – חוק העונשין).

(2)

 

 

 

תוקפו של רשיון הוא לשנה אחת, אלא אם כן קבע השר  תקופה ארוכה יותר.

(ד)

 

 

כלב שניתן לבעליו רשיון ועבר לבעלים אחרים, חייב בעליו החדש לקבל רשיון חדש.

 

(ה)

 

 

כלב יסומן על ידי רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר מוסמך (בחוק זה – המסמן) באמצעות סימון תת עורי בשבב אלקטרוני שאישר המנהל, או בסימון אחר שאישר.

(א)

4.

סימון

לא יסומן כלב אלא לאחר שהמסמן בדק אותו וקיבל מבעליו את הנתונים המחוייבים בדיווח למרכז הרישום הארצי לפי סעיף 8.

(ב)

 

 

המסמן יאשר ברשיון את דבר סימון הכלב ויציין את פרטי הסימון.

 

(ג)

 

 

ניתן רשיון לבעליו של כלב מסוכן, יציין הרופא הווטרינר העירוני ברשיון שהכלב הוא כלב מסוכן.

 

5.

רישום פרטי כלב מסוכן

 

רופא וטרינר עירוני רשאי, בכל עת, בכפוף לתקנות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), לבטל רשיון.

(א)

6.

ביטול רשיון

 

השר רשאי לקבוע עילות לביטול רשיון, ובכלל זה 

(ב)

 

 

הופר תנאי ברשיון, או ברשיון שניתן לגבי כלב אחר של אותם הבעלים;

(1)

 

 

 

בעליו של הכלב לא קיים הוראות לפי חוק זה;

(2)

 

 

 

התקיימו שיקולים נוספים כאמור בסעיף 3(ג)(2), לביטול הרשיון, ובין היתר הרשעת בעליו של הכלב בעבירה כמפורט באותו סעיף. 

(3)

 

 

 

לא יבוטל רשיון אלא לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות לטעון את טענותיו בפני הרופא הווטרינר העירוני.

(ג)

 

 

בוטל רשיון ימסור בעליו של הכלב את הכלב, בתוך עשרים וארבע שעות מקבלת ההודעה על ביטול הרשיון, לאחד מאלה:

(ד)

 

 

 

אדם שקיבל רשיון מהרופא הווטרינר העירוני להחזקת הכלב;

(1)

 

 

 

מיתקן מוגן;

(2)

 

 

 

מאורת הרשות;

(3)

 

 

 

לענין זה, יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום.

 

 

 

כלב שנמסר למאורת הרשות לפי סעיף קטן (ד)(3), ימסרו הרופא הווטרינר העירוני למערכת הבטחון או לגורם אחר שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע הוראות מיוחדות לגבי מסירת כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ"ג-1993[6].

(1)

(ה)

 

 

לא ניתן למסור כלב לפי הוראות פסקה (1), רשאי הרופא הווטרינר העירוני להורות על המתתו; המתת הכלב תבוצע תוך מניעת סבל מיותר, ובעליו של הכלב ישא בהוצאות ההמתה.

 

(2)

 

 

 

יוקם במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מרכז רישום ארצי, לרישום כלבים, פרטי בעליהם והרשיונות שניתנו.

(א)

7.

מרכז רישום

 

מרכז הרישום ינהל רישום של מקרי תקיפה או נשיכה על ידי כלבים, וכן רישום של בעליו של כלב שהחזיק שני כלבים או יותר שנשכו.

(ב)

 

במרכז הרישום ירוכזו הנתונים והדיווחים שהועברו אליו לפי הוראות חוק זה וכן נתונים נוספים כפי שיקבע השר.

(ג)

 

השר ימנה, לפי המלצת המנהל, מבין עובדי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשם שיהיה אחראי על מרכז הרישום.

(ד)

 

לא יירשם מידע כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שניתנה הזדמנות לבעליו של הכלב לטעון את טענותיו; משנרשם מידע כאמור, יהווה הרישום ראיה לכאורה לנכונות הפרטים המופיעים בו.

(ה)

 

השר יקבע הוראות בדבר דרכי הרישום במרכז הרישום, פרטי הרישום בו ואופן ניהולו, וכן הוראות בדבר הדרכים לקבלת טענות מאת בעליו של כלב לפי הוראות סעיף קטן (ה), ולקבלת התייחסותו לפרטים הכלולים במרשם, לגביו או לגבי כלבו.

 

(ו)

 

רופא וטרינר עירוני ידווח למרכז הרישום על כל אלה:

(א)

8.

חובת דיווח

כלב שסומן על ידו, בציון פרטי הכלב ופרטי בעליו של הכלב;

(1)

 

רשיון שנתן או שביטל, ולענין רשיון להחזקת כלב מסוכן - גם על היותו של הכלב כלב מסוכן;

(2)

 

הובאה לידיעתו התנהגות תוקפנית של כלב - העובדות הנוגעות להתנהגות זו, פרטי הכלב ופרטי בעליו ככל שידועים לו, וכל פעולה שנקט כלפי הכלב;

(3)

 

דיווח שקיבל מרופא וטרינר מוסמך או מבעליו של כלב לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).

(4)

 

קיבל רופא וטרינר עירוני תלונה על בעליו של כלב בשל הפרת הוראות לפי חוק זה או בשל עבירה שעבר כמפורט בסעיף 3(ג)(2) והחליט, לאחר בדיקת התלונה, לפעול לנקיטת הליכים משפטיים נגד בעליו של הכלב, ידווח על כך למרכז הרישום.

(ב)

 

 

הובאה לידיעתו של רופא מחוזי, כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940[7] התנהגות תוקפנית של כלב, ידווח למרכז הרישום על העובדות הנוגעות להתנהגות זו ועל פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו.

(ג)

 

 

רופא וטרינר מוסמך ידווח לרופא וטרינר עירוני על כל אלה:

(ד)

 

 

כלב שסומן על ידו, בציון פרטי הכלב ופרטי בעליו של הכלב;

(1)

 

 

 

הובאה לידיעתו התנהגות תוקפנית של כלב - העובדות הנוגעות להתנהגות זו, וכן פרטי הכלב ופרטי בעליו, ככל שידועים לו;

(2)

 

 

 

דיווח שקיבל מבעליו של כלב לפי הוראות סעיף קטן (ה).

(3)

 

 

 

בעליו של כלב ידווח לרופא וטרינר עירוני או לרופא וטרינר מוסמך על שינוי במקום מגוריו הקבוע, על העברת הכלב לבעלים אחרים, ואם מת הכלב – על מותו; עבר בעליו של כלב להתגורר בתחומי רשות מקומית אחרת, ידווח על מקום מגוריו החדש גם לרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית האחרת.

(ה)

 

 

השר רשאי לקבוע -

(ו)

פרטים נוספים החייבים בדיווח למרכז הרישום, וכן פטור מחובת דיווח לפי סעיף זה;

(1)

 

את פרטי הדיווח לפי סעיף זה, את הדרכים, האמצעים, לרבות אמצעים ממוחשבים והמועדים למסירת הדיווח, וכן הוראות לענין קבלת התייחסותו של בעליו של כלב לדיווחים לפי סעיף זה, לגביו ולגבי כלבו.

(2)

 

 

 

רשות מקומית תעמיד לרשות הרופא הווטרינר העירוני אמצעים מספקים לצורך מסירת דיווחים למרכז הרישום וקבלת דיווחים ממרכז זה.

 

(ז)

 

 

השר יקבע את פרטי המידע הכלולים במרכז הרישום, שיהיו פתוחים לעיון הציבור.

(א)

9.

קבלת מידע ממרכז הרישום

נמסר למרכז הרישום מידע לגבי כלב מסומן שאבד, ימסור מרכז הרישום, לבעליו של הכלב, הודעה על כך בדרך שקבע השר.

(ב)

השר יקבע הוראות בדבר מסירת מידע ממרכז הרישום למי שנפגע מתקיפה או מנשיכה של כלב.

 

(ג)

חלפו שלוש שנים מיום שנתקבל דיווח לפי סעיף 8(ה) על מותו של כלב, או שחלפו חמש עשרה שנים או תקופה אחרת שקבע השר, מיום הרישום האחרון של פרט מפרטי כלב במרכז הרישום, יימחק רישומו.

 

10.

מחיקת פרטי רישום

 

המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו (להלן – החצרים), אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר.

(א)

11.

החזקה

 

ראש רשות מקומית רשאי  לקבוע אזורים ומועדים שבהם לא תחול חובה כאמור בסעיף קטן (א) ואת התנאים לכך; ראש הרשות המקומית יפרסם, בדרך שימצא לנכון, וברשומות הודעה על האזורים והמועדים שקבע; הוראה זו לא תחול באזור שהוכרז כנגוע לפי פקודת הכלבת.

(ב)

כלב מסוכן  יוחזק בהתאם להוראות שיקבע השר; השר רשאי לקבוע, בין היתר, הוראות בדבר –

(ג)

חסימת פיו של הכלב בזמם כשהוא מוצא מחוץ לחצרים;

(1)

קשירת הכלב או החזקתו בכלוב בתוך החצרים;

(2)

סירוס או עיקור הכלב;

(3)

דרישת גיל מינימלי של המחזיק בכלב בעת הוצאתו מן החצרים.

 

(4)

השר רשאי לקבוע הגבלות על ייבוא כלבים, לרבות איסור ייבואם של כלבים מסוכנים.

 

12.

הגבלות על ייבוא

נוכח רופא וטרינר עירוני או מפקח כי אין לבעליו של כלב רשיון בר תוקף לפי הוראות חוק זה, או כי כלב מוחזק שלא לפי הוראות חוק זה או שלא לפי תנאי הרשיון, רשאי הוא לתפסו ולהעבירו למאורת הרשות.

(א)

13.

תפיסת כלב בשל הפרת הוראות

 

הועבר כלב למאורת הרשות לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרופא הווטרינר העירוני האחראי על מאורת הרשות, או שבתחומו היא נמצאת, לבעליו של הכלב הרשום במרכז הרישום; לא תמסר הודעה לפי סעיף קטן זה אם הכלב אינו מסומן.

(ב)

נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי בעליו של הכלב לפנות לרופא הווטרינר העירוני בתוך 10 ימים מיום שקיבל את ההודעה בבקשה להחזיר אליו את הכלב; לענין זה, יראו הודעה כאילו התקבלה במועד שקבע השר אם נמסרה, בדרך שקבע השר, לפי כתובת בעליו של הכלב המופיעה במרכז הרישום.

(ג)

פנה בעליו של כלב לרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף קטן (ג), יחולו הוראות אלה:

(ד)

לא היה לבעליו של הכלב רשיון בר תוקף, רשאי הרופא הווטרינר העירוני:

(1)

לתת לבעליו של הכלב רשיון לפי הוראות חוק זה ולהחזיר את הכלב לבעליו, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים;

(א)

להחליט שלא לתת לבעליו של הכלב רשיון;

(ב)

היה לבעליו של הכלב רשיון בר תוקף, רשאי הרופא הווטרינר העירוני:

(2)

להחזיר את הכלב לבעליו, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים;

(א)

לבטל את הרשיון לפי הוראות חוק זה;

(ב)

החליט הרופא הווטרינר העירוני כאמור בפסקאות (1) (ב) או (2)(ב), יודיע לבעליו של הכלב על החלטתו וינמקה, וינהג בכלב כאמור בסעיף 6(ה).

(3)

לא נמסרה הודעה לפי הוראות סעיף קטן (ב) מכיוון שהכלב לא היה מסומן, וחלפו עשרה ימים מיום העברת הכלב למאורת הרשות, או שנמסרה הודעה כאמור ובעליו של של הכלב לא פנה לרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף קטן (ג), ינהג בו הרופא הווטרינר העירוני לפי הוראות סעיף 6(ה).

 

(ה)

רופא וטרינר עירוני , מפקח או שוטר הבא לתפוס כלב מכוח סמכות הנתונה לו לפי כל דין, ומפאת התנהגותו של הכלב לא ניתן לתפסו מבלי שתישקף סכנה מוחשית של פגיעה בחייו או בגופו, שלו או של זולתו, רשאי להמיתו.

 

14.

המתת כלב

 

היה לרופא וטרינר עירוני, למפקח או לשוטר, יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש, ובלבד שלא ייכנס -

(א)

15.

סמכויות חיפוש וחקירה

 

למקום המשמש למגורים אלא לפי צו של בית משפט;

(1)

למקום המוחזק על ידי מערכת הבטחון, אלא ברשות שר הבטחון, השר לבטחון הפנים, או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לפי הענין.

(2)

 

לרופא וטרינר עירוני או למפקח תהיה סמכות לערוך חקירות על עבירות לפי חוק זה; בהשתמשו בסמכות כאמור –

(ב)

 

יהיו לו סמכויות שוטר לפי סעיף 67 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 [8];

(1)

 

יהיה רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[9], וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו.

 

(2)

 

הרואה עצמו נפגע מהחלטה בענינו לפי הוראות חוק זה, למעט החלטה של ראש רשות מקומית לפי סעיף 11(ב),  רשאי לערור עליה בפני המנהל בתוך חמישה ימים מיום שקיבל הודעה על ההחלטה, או מיום שנודע לו עליה, לפי המוקדם.

(א)

16.

ערר ועתירה

הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף קטן (א), רשאי לעתור לבית משפט לענינים מנהליים, בתוך המועד שקבע השר.

 

(ב)

הרופא הווטרינר העירוני לא ימסור כלב ולא יורה על המתתו לפי הוראות סעיף 6(ה), אלא אם כן חלפו שבעה ימים מהמועד המפורט להלן, לפי הענין -

(א)

17.

עיכוב ביצוע

מיום מסירתו של הכלב למאורת הרשות  לפי  סעיף         6(ד)(3);

(1)

מיום החלטתו לפי סעיף 13(ד) שלא לתת לבעליו של כלב רשיון או לבטל את רשיונו.

(2)

אין בהגשת ערר או עתירה לפי חוק זה או בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה שעליה עוררים, עותרים או מערערים, לפי הענין, אלא אם כן הורה המנהל או בית המשפט אחרת.

(ב)

 

פרק ג' – שונות

 

בעליו של כלב שאינו מדווח בהתאם להוראות סעיף 8(ה), דינו –  קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(א)

18.

עונשין

העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים:

(ב)

 

 

מחזיק בכלב מבלי שברשותו רשיון בר תוקף, בניגוד להוראות סעיף 2, או בניגוד לתנאי הרשיון;

(1)

 

 

 

מאפשר יציאתו של כלב מחצרים, בניגוד להוראות לפי סעיף 11(א) או (ב).

(2)

 

 

 

העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שנה:

(ג)

 

 

מחזיק בכלב מסוכן בניגוד להוראות לפי סעיף 11(ג), אלא אם כן קבע השר עונש קל מהאמור ברישה;

(1)

 

 

 

מוסר מידע כוזב בפרט מהותי, על מנת שירשם במרכז הרישום.

 

(2)

 

 

 

קנס שהטיל עובד של רשות מקומית או שהוטל בבית משפט עקב הפעלת סמכותו של עובד רשות מקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

 

19.

ייעוד קנסות

השר רשאי לקבוע אגרות שיש לשלמן בעד ביצוע פעולות לפי חוק זה, לרבות בעד פעולות סימון, רישוי ומסירת מידע וכן את הדרכים והמועדים לתשלומן; ובלבד שאגרות המשולמות לרשות המקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי חוק זה, ייקבעו גם בהתייעצות עם שר הפנים.

(א)

20.

אגרות

השר רשאי לקבוע תוספת לאגרה כאמור בסעיף קטן (א) המשולמת לרשות המקומית, או סכום מסויים מאגרה כאמור, שהרשות המקומית תעביר למשרד החקלאות ופיתוח הכפר למימון פעילות מרכז הרישום.

 

(ב)

בעליו של כלב, שכלבו הועבר למאורת הרשות, ישא בהוצאות הובלתו, החזקתו  במאורת הרשות, הזנתו והטיפול בו, בהתאם לכללים שיפרסם המנהל; כללים כאמור יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן יוצגו לעיון הציבור, בכל מאורת רשות, הכללים החלים לגביה.

(א)

21.

הוצאות

 

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעליו של כלב, שהגיש ערר, עתירה או ערעור שהתקבלו, אלא אם כן קבע המנהל או בית המשפט אחרת.

 

(ב)

שר הבטחון או השר לבטחון הפנים, לפי הענין, יקבעו, בתוך שנה מיום תחילתו של חוק זה, הוראות לענין תחולת החוק על מערכת הבטחון שבתחום סמכותם; עד לקביעת תקנות לפי סעיף זה לא יחולו הוראות חוק זה על מערכת הבטחון.

 

 

22.

סייג לתחולה

חוק זה בא להוסיף על האמור בכל חיקוק אחר ולא לגרוע ממנו.

(א)

23.

שמירת דינים

על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שפועל מכוח הוראות חוק זה, לא יראוהו כעובר על הוראות חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994.

 

(ב)

לענין חוק זה, דין המדינה כדין כל אדם.

 

24.

דין המדינה

השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

(א)

25.

ביצוע ותקנות

תקנות לפי חוק זה יותקנו באישור הוועדה, למעט תקנות לפי סעיפים 8(ו)(2), 11(א) ו-22, ובלבד שתקנות לפי סעיף 8(ו)(2) יובאו לידיעת הוועדה.

 

(ב)

בפקודת הכלבת, 1934, סעיף 7ב – בטל.

 

26.

תיקון פקודת הכלבת

בחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א – 1991, אחרי סעיף 19(א)(6) יבוא:

27.

תיקון חוק הרופאים הווטרינרים

הוא סימן כלב בניגוד להוראות לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002, או לא מסר דיווח לפי הוראות החוק האמור."

 

"(7)

 

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000[10], בתוספת הראשונה, אחרי פרט 18 יבוא:

 

28.

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים

בעלי חיים – החלטה לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002; בפרט זה, "החלטה" -  למעט התקנת תקנות."

 

"19.

 

על אף האמור בסעיף 2, מי שהיה בעליו של כלב והחזיק בו ברשיון לפי דין, ערב תחילתו של חוק זה, רשאי להמשיך ולהחזיק בכלב עד לפקיעת תוקפו של הרשיון או עד למועד חידושו, לפי המוקדם, אך לא יאוחר מתשעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה; לא היה לבעליו של הכלב רשיון, והחזיק בכלב כדין, יהיה רשאי להחזיק בו ללא רשיון לפי חוק זה, במשך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

 

29.

הוראת מעבר

תחילתו של חוק זה בתום תשעה חודשים מיום פרסומו.

(א)

30.

תחילה

השר, באישור הוועדה, רשאי לדחות את מועד תחילת החוק לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

(ב)

 

 

תוספת

(סעיף 1, להגדרה "גזע מסוכן")

 

***********************************************************************************

 



[1]  ע"ר 481,1934, תוס' 1, עמ' 242; ס"ח התשנ"ג, עמ' 106.

[2]  ס"ח התשנ"א, עמ' 76; התש"ס, עמ' 184.

[3] .  ס"ח התשנ"ד, עמ' 56; התשס"א, עמ' 42.

[4]  ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשס"ב, עמ' 97.

[5] .  ס"ח התשל"ז, עמ' 322; התשס"ב, עמ' 487.

[6]  ס"ח התשנ"ג, עמ' 48.

[7]  ע"ר 1065, 1940, תוס' 1, עמ' 191; ס"ח התשנ"ח, עמ' 64;

[8] .  ס"ח התשנ"ו, עמ' 338.

[9] .  חא"י, פרק ל"ד, כרך א' עמ' 439.

[10]   ס"ח  התש"ס, עמ' 190; התשס"ב, עמ' 395.